אין סובלנות לאלימות

יצחקי, מ., שיחור, צ., ורוזנברג, ח.MSW . (2009). אין סובלנות לאלימות. האחות בישראל, 181, 27-32.

האלימות היא הגורם העיקרי למוות בעולם בקרב אנשים בגילאי 15-44. צוותי בריאות נחשפים לאלימות כקורבנות ו/או כמאתרים. הנגישות של האחיות לקורבנות ולתוקפים, כמו גם חשיפתן לאלימות מצד מטופלים, משפחות וצוות מחייבת התייחסות לנושא בעדיפות עליונה.

סטודנטים לאַחֲיוּת, בדומה לאחיות בקליניקה, חשופים לעתים קרובות לאלימות, אולם מקבלים מעט מדי הכשרה בנושא. לאור ההנחיה של משרד הבריאות להוראת הנושא בתכניות לימודים באַחֲיוּת, נבנתה תכנית לימודים, שעוסקת באלימות על היבטיה השונים ובדרכים למיגורה. בהוראת הנושא, תירגולו ויישומו נוטל חלק צוות רב מקצועי.

בתכנית זו הסטודנטים נחשפו לנושא בקורס עיוני. לאחר מכן, הם תירגלו כלים לאומדן והתמודדות עם האלימות באמצעות משחקי תפקידים. בשלב לימודים מתקדם, הם יישמו את הידע בקליניקה: הסטודנטים איתרו מקרי אלימות, עקבו אחריהם והתערבו בהם באופן ראשוני. כמו כן, הם הציגו את התערבותם לצוות המחלקה בה התנסו. לאחר חמש שנים בהן מתקיימת התכנית, הוחלט לבדוק האם ובאיזו מידה בוגריה הפנימו את הנושא ומיישמים אותו בעבודתם ובחייהם האישיים. איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות חצי מובנים. מניתוח הנתונים עולה כי, הופנמו עיקרי התכנים. הבוגרים משתמשים ביעילות בידע שרכשו. הם מדווחים על יכולת מיזעור תופעות אלימות בראשיתן ועל יכולת התמודדות יעילה יותר עם אירועי אלימות בתחום המקצועי, החברתי והאישי. חלקם אף מצפים להיות שותפים פעילים יותר בטיפול בתופעת האלימות במערכת הבריאות. לאור זאת, מומלץ להכיל את הוראת נושא האלימות לכלל הסטודנטים לאַחֲיוּת כמו גם להפעיל תכניות לימודים בנושא לצוותי בריאות באשפוז ובקהילה.