דבריה של תלמה רוזן, כלת הפרס על מצוינות בהדרכה קלינית לשנת 2006, כיום אחות גמלאית משירותי בריאות כללית מחוז חיפה.
רות רון זכורה לי באישיותה היקית הדיקנית.
הייתה ברות נוקשות מסוימת באינטראקציה עם סביבתה, ומידה רבה של חוש הומור.
היא דרשה מאחיות קפדנות בגישה לכל עשייה, והיוותה דוגמה אישית ומופת לתלמידיה ולאלו שעבדו במחיצתה.
יחד עם זאת, אופייה העממי של רות רון כבש לבבות, היא זכרה פרטי פרטים אישיים של אחיות גם לאחר מפגש חד פעמי, ונדיבותה הרבה הייתה יוצאת דופן ביותר!
דורות של אחיות ספגו את משנתה והתמקדו בפיתוח מומחיותם בעשייה, רבים זכו להיכלל ברשימת זוכי פרס מצוינות בהדרכה קלינית. פרס שהיא עצמה יזמה ומימנה!
למרות פניות אליה להצטרף לצוות האקדמי, לו הייתה ראויה בעומק ידיעותיה וניסיונה הרב, רות סירבה והעדיפה למקם עצמה בעולם המעשי של המקצוע, להקדיש את חייה להדרכה קלינית, להיות תמיד קרובה אל האחות בשטח, וכך עשתה.
רות היתה אישה צנועה, נחושה, דעתנית, טובה לב, ובעלת חזון שהטביעה את חותמה על האַחֲיוּת בארץ, כך תיזכר ותיכלל בפרקי ההיסטוריה של האַחֲיוּת בארץ!
גם אני, כרבות מהאחיות, זכיתי בהערכתה הרבה ותמיכתה בפועלי בהקמת מערך ארצי בתחום הקליני של האַחֲיוּת בקהילה במצבי אי שליטה על סוגרים בגיל המבוגר ועל כך אני מודה לה מעומק ליבי. יהי זכרה ברוך.
